מפענחים את הממשל הצבאי

1. למה בכלל הוקם ממשל צבאי בישראל? מתי זה קרה?

הממשל הצבאי בישראל נוסד מיד עם הקמת המדינה ב-1948, כמסגרת השלטונית לטיפול בערביי הארץ. להקמת הממשל היו ארבע מטרות עיקריות: (א) להבטיח שליטה על השטחים בהם התגוררו הערבים; (ב) להבטיח את השליטה על האדמות והכפרים הערביים שננטשו במלחמה; (ג) לפקח על תנועותיהם ופעולותיהם של התושבים הערבים; (ד) למנוע את חזרתם של ערבים אל אותם אזורים שנכבשו במלחמה.
הממשל כלל בתחילה את אזורי הגליל והנגב ואת הערים רמלה, לוד, אשקלון ויפו, ולאחר הסכמי הפסקת האש עם ירדן (אפריל 1949) - גם את אזור המשולש. זמן קצר לאחר סיום המלחמה הוחלט לבטל את הממשל הצבאי בערים יפו, רמלה ולוד. בכך נותרו בסביבות 85 אחוזים מערביי הארץ תחת שלטון הממשל הצבאי, מחולקים לשלושה אזורים: צפון (שנקרא בתחילה גליל), תיכון (המשולש) ונגב. 60 אחוז מהערבים נמצאו בגליל, 20 אחוז במשולש והיתר בנגב ובערים המעורבות.

מפת אזורי הממשל הצבאי

2. מה זה אומר בפועל לחיות תחת ממשל צבאי? במה זה שונה מחיים תחת ממשל אזרחי?

הממשל הצבאי שאב את סמכויותיו מתקנות ההגנה לשעת חירום (1945) ששימשו את הבריטים כששלטו בארץ לפני הקמתה של מדינת ישראל. מבין ההוראות הרבות המצויות בתקנות ההגנה לשעת חירום הופעלו בעיקר חמש: תקנה 109, לדוגמה, קבעה שמפקד צבאי יכול לאסור על אדם להימצא בשטח מוגדר מסוים; תקנה 110 קבעה שמפקד צבאי יכול לחייב אדם להיות נתון להשגחה משטרתית לפרק זמן של שנה אחת; תקנה 111 קבעה שמפקד צבאי יכול לעצור אדם במקום כזה או אחר; תקנה 124 קבעה שלמפקד צבאי נתונה הסמכות להטיל עוצר-בית אזורי; תקנה 125 קבעה שמפקד צבאי רשאי להכריז על שטח או על מקום כאזור סגור, וכי הכניסה או היציאה ממנו אסורים ללא אישור בכתב מצד השלטונות. מעשית, הממשל הצבאי הטיל הגבלות קשות מנשוא על תנועת הערבים בארץ ורובו המכריע של ציבור זה היה נתון לעוצר-לילה ולאיסורי תנועה תמידיים. במשך כשני עשורים הופעל הממשל הצבאי כזרוע האופרטיבית המרכזית לטיפול בציבור הערבי וכפועל יוצא מכך - בהתוויית היחסים בין ערבים ויהודים.

3. עד מתי התקיים הממשל הצבאי? מה הביא לסיומו?

מיום הקמתו של הממשל הצבאי ועד לביטולו ב-1966, התקיימה בישראל מחלוקת פוליטית גדולה על עצם נחיצותו. בעוד שמצדדי הממשל הצבאי טענו כי הוא נחוץ לשם הגנה על ביטחון המדינה מפני האוכלוסייה הערבית בארץ שעלולה להוות "גיס חמישי", מתנגדיו טענו שהממשל אינו תורם כלל לביטחון המדינה. יתר על כן, טענו המתנגדים, קיומו של הממשל הצבאי, על האיסורים וההגבלות שבו, רק מחזקים את תחושת המרירות וההתנגדות של הציבור הערבי בארץ למדינת ישראל.
לאורך השנים בוצעו שינויים נקודתיים בהוראות ובנהלים של הממשל הצבאי, וניתנו הקלות כאלו ואחרות. בימי ממשלת לוי אשכול, שהחליף את דוד בן-גוריון בתפקיד ראש הממשלה במחצית 1963, יושמה שורה של הקלות נוספות כלפי האזרחים הערבים, והממשל הצבאי הפך לכלי ריק מתוכן. לאחר היבחרו הודיע ראש הממשלה אשכול כי הוא מתכוון לבטל את הממשל הצבאי – וכך אכן נעשה בסוף 1966.

4. איפה אפשר ללמוד ולקרוא עוד על הממשל הצבאי?

אף שהממשל הצבאי בישראל פעל במשך קרוב לעשרים שנה והיה לגורם מרכזי בהיסטוריה המקומית, עד היום לא נכתב עליו אף חיבור מקיף וכולל, בשום שפה. החיבור המקיף ביותר שנכתב בעברית על הממשל הצבאי הוא עבודת הדוקטורט שכתבה שרה אוסצקי-לזר באוניברסיטת חיפה ב-1996, התגבשות יחסי הגומלין בין יהודים לערבים במדינת ישראל: העשור הראשון 1958-1948. ב-2002 פורסם בכתב העת "המזרח החדש" מאמר של אוסצקי-לזר המבוסס על עבודת הדוקטורט שלה, שכותרתו הממשל הצבאי כמנגנון שליטה באזרחים הערבים – 1958-1948.
מקור טוב לקריאה בעברית על תקופת הממשל הצבאי הוא ספרם של עוזי בנזימן ועטאללה מנצור, דיירי משנה: ערביי ישראל - מעמדם והמדיניות כלפיהם (כתר, 1992), הכולל כמה פרקים הנוגעים לממשל הצבאי. ההיסטוריון יאיר בוימל כתב על מפא"י ועל עמדתה כלפי האזרחים הערבים והממשל הצבאי בישראל בספרו צל כחול לבן: מדיניות הממסד הישראלי ופעולותיו בקרב האזרחים הערבים, השנים המעצבות: 1968-1958 (פרדס, 2007). יוסי אמיתי כתב על מפלגה אחרת, מפ"ם, שהיתה בין מובילות המאבק נגד הממשל הצבאי, בספרו אחוות-עמים במבחן, מפ"ם 1954-1948: עמדות בסוגיית ערביי ארץ ישראל (צ'ירקובר, 1998). עורך הדין הפלסטיני סברי ג'רייס פרסם ב-1966, תחילה בעברית, את ספרו הערבים בישראל (אל-אתיחאד, 1966), שנותר אחד החיבורים המקוריים והמעניינים על הממשל הצבאי. פלסטיני אחר, פאוזי אל-אסמר, פירסם ספר זיכרונות בשם להיות ערבי בישראל (הוצאת ישראל שחק, 1975), המספק נקודת מבט אינטימית על המציאות שבה היו נתונים ערבים רבים בארץ. אף שהוא אינו ספר עיון, ספר הפרוזה של ברוך גיטליס המושל המכוער (אוגדן 1967), המתאר את פועלו של מושל צבאי מדומיין, מאפשר הצצה מרתקת וביקורתית למנגנון הממשל הצבאי. ספרו של עאדל מנאע נכבה והישרדות: סיפורם של הפלסטינים שנותרו בחיפה ובגליל, 1956-1948 (מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2017) מבוסס על ראיונות עם פלסטינים אזרחי ישראל שחיו תחת הממשל, ומספק גם הוא פרספקטיבה מנקודת המבט של הפלסטינים "השורדים", כלשונו של מנאע, שחיו תחת הממשל הצבאי.
באנגלית ראוי לציין שני חיבורים העוסקים בממשל הצבאי. ספרו של איאן לוסטיג (Lustick), Arabs in the Jewish State: Israel's Control of a National Minority (University of Texas Press, 1980), שתורגם לעברית, מספק ניתוח של מנגנוני השליטה שהפעילה ישראל כלפי הפלסטינים בזמן הממשל הצבאי ולאחר מכן. שירה רובינסון (Robinson) בספרה Citizen Strangers: Palestinians and the Birth of Israel's Liberal Settler State (Stanford University Press, 2013), מציעה גם היא ניתוח תיאורטי לצד תיאור היסטורי של תקופת הממשל הצבאי.

5. מאיפה מגיעים המסמכים לקיטלוג המופיעים באתר?

המסמכים שתמצאו באתר זה מגיעים ברובם הגדול מארכיון המדינה: ארכיון מדינת ישראל שבו אמור להיות מופקד כל התיעוד הארכיוני של מוסדות המדינה וכן של גופי השלטון שקדמו להקמתה - שלטון המנדט הבריטי והשלטון העותמאני בארץ. תיעוד רב הקשור לתקופת הממשל הצבאי מצוי גם בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, אולם רובו סגור עדיין לעיון הציבור.

6. איך נבחרו המסמכים הספציפיים שהועלו לאתר? האם יש עוד?

הממשל הצבאי היה מנגנון גדול ועצום ממדים, ובעיקר –ביורוקרטי מאוד. לאור זאת קיים תיעוד רב של פעילות היום-יום של הממשל הצבאי; 18 שנה של ממשל צבאי הביאו להיווצרות היקף נרחב של תיעוד, שברובו המוחלט לא נעשה עדיין שימוש במחקר. המסמכים שהעלינו לאתר הם רק חלק קטן מתיעוד זה, והם נוגעים לאספקטים מגוונים של הממשל הצבאי: אדמינסטרציה, ביטחון, טקטיקה, מודיעין ועוד. מכון עקבות פועל כל העת כדי לאתר תיעוד נוסף של הממשל הצבאי, ובעתיד אנו מתכוונים להעלות כאן לקיטלוג מסמכים נוספים בנושא זה ובנושאים אחרים.

7. על חלק מהמסמכים כתוב "סודי" או "מסווג". מה זה אומר? האם זה חוקי לפרסם ולהציג את המסמכים האלה?

חוקי בהחלט! כל המסמכים המוצגים לקיטלוג באתר זה התקבלו מארכיון המדינה, נחשפו כדין ונפתחו לעיון הציבור. נוסף על כך, כל החומר שהועלה לאתר הועבר על ידינו לבדיקת הצנזורה הצבאית ואושר לפרסום.

8. האם חייבים לדעת עברית כדי להשתתף בפרויקט ולקטלג מסמכים דרך זוניברס?

בשלב זה כן. המסמכים המוצגים לקיטלוג בפרויקט "מפענחים את הממשל הצבאי" הם מסמכים שנוצרו על ידי רשויות וגורמים ישראליים, ורובם המוחלט הם בעברית. אף שהממשק של המערכת הוא כפול – גם בעברית וגם באנגלית – התיעוד הארכיוני הוא בעברית והזנת הפרטים צריכה להיעשות בעברית בלבד. בעתיד נעלה כאן לקיטלוג מסמכים נוספים הכתובים בשפות אחרות – אנגלית וערבית.

9. האם צריך ידע מוקדם בהיסטוריה של ישראל או בתולדות הממשל הצבאי כדי להשתתף בפרויקט? האם צריך ידע או ניסיון קודם בארכיונאות?

בהחלט לא! כדי להשתתף בפרויקט "מפענחים את הממשל הצבאי" אין כל צורך בידע מוקדם או בהיכרות עם ההיסטוריה של הממשל הצבאי בישראל. המשימות שתתבקשו לבצע הן משימות נקודתיות הדורשות קריאה של הטקסט וזיהוי של פריטי מידע מתוכו. כל המידע והפרטים לקיטלוג מופיעים במסמכים עצמם. במידה מסוימת, המטרה של פרויקט זה היא בדיוק הפוכה: לאפשר לכל המעוניין היכרות ומגע ישיר ובלתי אמצעי עם מסמכי התקופה, ודרכם ללמוד על הגופים, הרשויות ובעלי התפקידים שהיו חלק מהממשל הצבאי.

10. מה קורה אם התחלתי לקטלג ועשיתי טעות באחד השלבים? האם עלי להתחיל הכל מהתחלה?

לא. גם אם טעיתם, שכחתם או התבלבלתם - אין צורך לחזור אחורה או להתחיל את קיטלוג המסמך מהתחלה. המערכת פועלת כך שכל מסמך מקוטלג תמיד על ידי יותר מאדם אחד. לכן, גם אם נדמה לכם שטעיתם היכנשהו בדרך – אל דאגה. מישהו אחר יעלה על הטעות ויתקן אותה.

11. לפעמים מופיע על המסמך עצמו מסר שבו נכתב "Finished" או "Already Seen". מה זה אומר?

לפעמים מופיע על הפינה הימנית העליונה של המסמך מסר על רקע אדום. אם על המסמך מופיעה המילה “Finished” זה אומר שהמסמך הספציפי כבר קוטלג ואין צורך לעבוד עליו שוב. במקרה כזה יש לרענן את העמוד (“refresh”) לקבלת מסמך חדש לקיטלוג . לאחר ריענון העמוד זכרו להחליף את שפת הממשק לעברית! אם על המסמך נכתב “Already seen” המשמעות היא שכבר ראיתם וקיטלגתם את המסמך הזה. ההודעה הזאת תופיע אך ורק אם אתם משתמשים רשומים של Zooniverse, מכיוון שהמערכת זוכרת אילו מסמכים כבר ראיתם ומשתדלת להציג לכם רק מסמכים חדשים שטרם נתקלתם בהם. אם אתם מעוניינים שהמערכת תזהה על אילו מסמכים כבר עבדתם ותמנע מכם לחזור פעמיים על אותו מסמך, אתם מוזמנים ליצור שם משתמש ולהירשם כמשתמשים רשומים במערכת Zooniverse – בפינה הימנית העליונה של המסך.